פסק-דין בתיק ב"ל 54354-12-12

1.         זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 18.12.12 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערערת 5% נכות מיום 1.2.10 (להלן: ההחלטה).

2.         טענות המערער:

2.1        טעתה הוועדה בקביעתה כי יש לקבוע למערערת נכות בשיעור 10% לפי תקנה 48 (2) ז 4 וכי הנכות הכוללת הנובעת מהתאונה הינה בשיעור 5% וזאת בניגוד לאמור בחוות הדעת של ד"ר גורן. הוועדה לא נימקה קביעתה בנוגע לאי קבלת חוו"ד של ד"ר גורן וקביעתו לעניין נכות בשיעור 30% למערערת.

2.2        הוועדה אינה מבהירה מדוע הממצאים שמצאה לא תואמים ממצאי ד"ר גורן הוועדה אינה מבהירה אלו מהממצאים שמצאה אינם מצדיקים קביעת דרגת נכות כפי שקבע ד"ר גורן.

2.3        הוועדה לא בחנה ממצאי בדיקת M.R.I. ההתייחסות לבדיקה הינה בהתייחס למצב קודם ולא בהתייחס למצב דהיום. הוועדה מתייחסת באריכות יתרה למצב הקודם ובקצרה למצב דהיום.

3.         טענות המשיב:

3.1        הוועדה ערכה למערערת בדיקה כמפורט בסעיף 21. כמו כן, התייחסה הוועדה לבדיקת ה - MRI  בה נתגלה הקרע (סעיף 23 באמצע). בגין הקרע יישמה הוועדה במערערת את פריט הליקוי 48(2)(ז)(4) כשהוועדה מציינת במפורש כי הממצאים הניווניים בסחוס לא נובעים מהחבלה ולא ניתן לקבוע אם הקרע עצמו נקבע בתאונה הנדונה או קודם לכן ולכן מפחיתה מצב קודם.

3.2        עיון בחוות דעתו של דר' גורן מעלה כי בבדיקה הגופנית הוא מוצא הגבלה בתנועות היישור והכיפוף של ברך שמאל, תוך שהוא לא מפרט איזו הגבלה נמצאה. ואילו הוועדה מוצאת יישור מלא ומציינת את טווח הגבלת הכיפוף.

3.3        בעניין הברך, קיים פריט ליקוי ספציפי, פריט 48(2) כאשר פריטים ה' ו  - ו' עוסקים במגבלות היישור והכיפוף מעל זוויות מסוימות. נראה כי לא בכדי דר' גורן אינו מפרט את הזוויות שמצא ואת זאת ניתן להבין גם מכך שלא מיישם כלל במערערת את פריט הברך אלא מתאים לה את סעיף הסל. 

3.4        הוועדה קובעת כי ממצאיה אינם מצדיקים קביעה של 30% כאשר ממצאיה מפורטים בפרוטוקול בהתאם להלכה הפסוקה די בשוני בממצאים כדי להוות התייחסות מספקת לחוות הדעת. מה גם שדר' גורן לא פרט את ההגבלות שהוא מצא בהתאם לנדרש בתקנות. כמו כן, דר' גורן לא ציין ולו במילה מדוע בחר להתאים את פריט הסל כללי ועל כן אין בחוות דעתו כל נתון נוסף הדורש התייחסות. מכאן כי החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת והתייחסות לחוות הדעת מפורטת ומנומקת ולא נפל פגם בהחלטת הוועדה.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

4.         במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213 ).

5.         על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים.

6.         לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לדחות את הערעור.

7.         לא מצאתי בנימוקי הערעור כל נימוק משפטי שיצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הוועדה הרפואית לעררים, קביעות אשר הינן קביעות רפואיות מקצועיות שהסתמכו על חומר רפואי שהיה בפני הוועדה ולאחר שעיינה בחוות דעת המומחה מטעם המערערת ולאחר שהוועדה שמעה ורשמה תלונות המערערת ורשמה ממצאיה לאחר בדיקה מקיפה שערכה לה.

8.         במסגרת ישיבתה מיום ה-18.12.12 שמעה הוועדה את תלונות המערערת (סעיף 20 לפרוטוקול), אשר ציינה שברך ימין מפריעה לה כי היא אינה מתפקדת, מוגבלת בהליכה, עליה וירידה במדרגות ומתקשה בשיפועים. המערערת הוסיפה, כי הרגל לפעמים "ננעלת" וכי היא נדרשת לנוח כדי ליישרה כי היא סובלת מכאבים על בסיס יום יומי ואינה יכולה לעמוד לאורך זמן. עוד ציינה המערערת, כי היא עתידה לעבור ניתוח החלפת ברך ב- 20.1.13.

9.         הוועדה ביצעה למערערת בדיקה מקיפה ובמסגרת ממצאיה (סעיף 21 לפרוטוקול), ציינה:

            " היישור מלא, כיפוף אפשרי ל-°100, קיימת אי יציבות קלה קדמית אחורית נפיחות מזערית קרקושים בודדים.

            עברה ב- 25/2/11 ניתוח אושפזה בבי"ח כרמל ב- 16/3/11 בגין זיהום באזור הניתוח שנדרש לאסטוקפיה חוזרת". ההדגשות הוספו א.ק.